בלוגלי בעולם

אתמול נכנסתי ל-StatCounter לבדוק את מצב הכניסות וראיתי כמות גדולה ולא סבירה של ביקורים, בייחוד ליום שבו לא פרסמתי דבר. אולי 100 כניסות מעל הצפוי.

מפת המבקרים נראתה כך:

בדיקת ה-paths של המבקרים גילתה במהרה את מקור התנועה המוגברת. הנה צילמתי כמה snaps להנאתי.

לא אציף אתכם עם כל הכניסות שהיו. אלה מספיקות לראות שרובן הגיעו מ- http://petit.orsai.es.

מה זה? – שאלתי את עצמי.

אז ככה. ביום בו פתחתי את הבלוג לא רבה ההשראה ועל כן החלטתי לתרגם סיפור של הרנן קסיארי. קסיארי הוא בלוגר ועיתונאי ארגנטיני פופולארי בבלוגוספרה הספרדית. הבלוג שלו Weblog de una mujer gordaקידומה הפתאומי של קרן טומפסון: אורסאי. (בלוג של אישה שמנה) זכה בתואר "הבלוג הטוב ביותר בעולם" בקטגוריה שלו, בתחרות הבלוגים של ה-Deutsche Welle – רשות השידור הגרמנית. בספטמבר 2006 הובא לדפוס על ידי המו"ל הספרדי Plaza & Janés. היום, הבלוג העיקרי של הרנן הוא זה שממנו תרגמתי את

לאורסאי יש אח קטן, Petit, שבו קסיארי נוהג כבלוגר מן השורה, משתתף בתגובות ומחליף הברקות עם המבקרים הקבועים שלו.

אצל האח הקטן, ראה קסיארי מקום לכתוב פוסט על תרגום הסיפור לעברית, כאשר הכותרת… בעברית. עבור קסיארי טקסט עברי הוא אסופה של קשקושים מסודרים ככל הנראה מימין לשמאל, וכך גם עבור רוב הקבועים , אך זה לא הפריע להם לבוא בשמחה איברו-אמריקאית לראות את ה"פלא" – הנה הסיפור של הרנן, ארוז באותיות האלה.

קרה לי כבר בעבר, בבלוג שלי באנגלית, שמקור אינטרנטי חשוב (אז היה עיתון גרמני) המליץ על פוסט שפרסמתי לקוראיו ואלה הגיעו בהמונים, השמועה התפשטה גם לארצות הברית ובקיצור הייתה תנועה נכנסת ערה מכל קצוות תבל, לרבות אסיה ואפילו אפריקה. אבל זה היה באנגלית.

עברית?

אולי מסתמנת אפשרות חדשה לממן טיול לדרום אמריקה: הוראת עברית לבלוגרים שרוצים לדעת מה קורה בבלוגלי…

פורסם בקטגוריה בלוגוספרה, בלוגלי | 6 תגובות

להתפטר מהמטען

(לפני)

הרבה בנות מרגישות שאהבה היא בלתי אפשרית אלא אם כל דרישותיהן נענות. אולי יופתעו לגלות שאותן הדרישות לא מובילות לאושר. יכול ואלו סתם מחסומים להתאהב.

תתבונני במה שאת רואה כתנאי בלתי יעבור בקשר. עכשיו תתבונני שוב. תביני שזה מטען שלך, שאולי מסייג כל מיני אנשים ואפשרויות. לא רק זה – יכול ואותו מטען עושה אותך להססנית ותקועה, לא פתוחה למה שהחיים מציעים לך.

תאפשרי לדרישות הללו להתבטל, תחילה ליום אחד, ותראי איך את מרגישה (תזכרי שאת תמיד יכולה להחזיר אותן).

עכשיו תנסי עוד יום.

אחרי מספר פעמים, את עשויה לגלות שמה שחשבת לחיוני לא היה אלא מכשול בדרכך.

ככל שתרבי לפעול כך, תרגישי יותר משוחררת ושמחה. ולא רק זה, אלא שכל מיני אנשים, אפשרויות ומצבים חדשים, בהם לא הבחנת קודם לכן, יזדמנו לדרכך, כי יצרת להם מקום על ידי זה – שהתפטרת מהמטען.


Baggage, by Judith Edge

(המשך)

פורסם בקטגוריה אהבה, זן | 4 תגובות

יום המשפחה

קראתי בהנאה תמימה את שכתבו שכניי הבלוגוספריים בהפקה החגיגית של משפחתובלוגיה ליום המשפחה.

יפה. המילה מתלבשת על הפוסט הזה ככפפה על היד.

ויחד עם זאת, בטפטופים מאוחרים, הסתננו להם געגועים.

לתקופת הילדות. לתקופת הנישואין. לתקופות של יחד.

בוקר חורפי של גשם. זמן עצירה.

היה משהו חמים וטוב במוסד שהיום בסכנת הכחדה.

כן. היום אני מתגעגע למשפחה.

מישהו מכיר פסיכולוג טוב באזור ירושלים?

Family Portrait - Magdalen Hsu-Li

פורסם בקטגוריה משפחה | 11 תגובות

מי הצנזור ב-Photobucket?

אתמול נכנסתי לבלוג וגיליתי לתדהמתי שתמונת פסלון סטיר שפרסמתי כאן, הוסרה ובמקומה מוצגת הודעה מ-Photobucket המכריזה כי This image or video violated our terms of service.

בינתיים העליתי את התמונה לשרת של בלוגלי וכתבתי ל-Photobucket את המכתב הבא:

Hello!

I was very surprised to discover that you removed a picture from my album for violating Photobucket's TOS. The picture is of a small statue depicting a satyr and can be seen in my blog, at the post: http://marcelo.blogli.co.il/archives/37

To the best of my knowledge no author's rights are involved – this is an Ancient Greek piece of art so no such rights can be involved.

The second possibility is that you consider it obscene. That would be ridiculous. Not only it is part of classical art but it is employed by Wikipedia as the main illustration to its article on Satyrs, as it can be seen in: http://en.wikipedia.org/wiki/Satyrs

I believe you will agree with me that Wikipedia is a serious organization, and the use of the photography by Wikipedia sets a clear precedent to its respectfulness.

On the light of this fact I ask you to reconsider your decision, and in case you still believe this picture does not suit Photobucket TOS please let me know on which ground, so that I and other users will understand better Photobucket's TOS.

Thank you in advance,

Sincerely,

Marcelo Glucksmann

אני תוהה מה תהיה תשובתם…

עדכון יבוא.

פורסם בקטגוריה פוטובאקט, צנזורה | 2 תגובות

בלי מילים


פורסם בקטגוריה הומור | 2 תגובות

הסטיר האחרון (יאללה ביי)

זאת תרומתי הראשונה לפרוייקט יאללה ביי, ברוח אירועי השעה. נכתבה בכיף, פורסמה בהיסוסים, חוזקה על ידי נתי ונשארה…

סצנה ראשונה

פרוזדור של בית מלון. שומעים צעקות ריב עמומות. פוקוס על דלת. הדלת נפתחת לפתע ויוצאת ממנה בחורה נסערת, טורקת הדלת בצאתה.

בחורה פוסעת כמה צעדים בכעס ונעמדת. מביאה את שתי ידיה לחזה הכואב. נשענת עם גבה על קיר. מכניסה יד אל תוך החזה ומוציאה ממנו לב שבור.

מחזיקה בשתי חתיכות ליבה בידיה, מסתכלת אליהן ועיניה מתמלאות דמעות. מחליקה גבה על הקיר עד שהיא יושבת, בוכה.

נשמעים צעדים נחרצים ברקע. הצעדים נעצרים ליד בחורה. בחורה מרימה עיניה ורואה (המצלמה עוברת כך) כפות רגלי סטיר, רגלי סטיר, זין סטיר מול פניה.

satyr400.jpg

פסלון של סטיר

בחורה (צועקת) – מה זה הזין הזה!

מחברת את שתי חתיכות ליבה במכה מצלצלת ומחזירן לחזה.

בחורה – מה זה צריך להיות?!

סטיר - (תוך תנועות קלות של הזין ובקול נעים) – שלום בחורה, אני סטיר בית המלון (על רקע הזין מופיעות פני סטיר המחייכות במקצועיות), אוכל לעזור במשהו?

בחורה (קמה, מסדרת את בגדיה) – מי קרא לך בכלל?!

סטיר – שירות יזום מרום סרביס. המנהל שלח אותי, חשב שאולי צריכים אותי פה. ונראה לי שצדק.

בחורה (ברוגז גובר והולך) אני לא צריכה שום זין פה! תגיד למנהל שלך שתשלח אותך לאחותו!!

סטיר (מתנצל) – לא התכוונתי להעליב, סליחה, אני מתנצל.

בחורה – אז תתחפף כבר!

סטיר (מתחנן) – לא, בבקשה, את לא יכולה לעשות לי את זה.

בחורה – לעשות לך מה? אני חייבת לך משהו? מי אתה בכלל? מה הולך פה?

סטיר (ספק לבחורה ספק לעצמו) – יפטרו אותי.

בחורה – שיפטרו! תחפש עבודה נורמאלית! מה זה צריך להיות להסתובב עם זין בבית מלון? זאת עבודה זאת?

סטיר – אין לי הרבה אלטרנטיבות. שמעת על קצב, על רמון? קראת מה שכותבים בבלוגים? אני אבוד. הקריירה העצמאית שלי נגמרה. חוסלה. רק בתי מלון. ולא כולם. ומשלמים חרא, סליחה על הביטוי.

בחורה – אז תמצא משהו אחר!

סטיר – עם הזין הזה? אף אחד לא רוצה אותך עם כזה דבר… פעם לקחו אותי בפאב של לסביות בתור מתלה למעילים, אבל מהר מאוד נמאס להן מהזין ולי נמאס לזיין מעילים. יש לי גם חלטורה כדוגמן ערום. האומנים מרוצים וגם אני, אבל זה רק פעם ב… אומנים תפרנים, אין מה לעשות…

בחורה (מחייכת) – אני דווקא יכולה לחשוב על כמה אפשרויות… מה, הוא כל הזמן עומד?

סטיר – כן – מושך את הזין למטה וכשעוזב אותו חוזר כמו קפיץ לעמוד- , כל הזמן.

בחורה – וואלה… נעשה חם פה, לא? בוא נישב קצת בחוץ…

סטיר – אני לא יודע, המנהל לא אוהב…

בחורה (תופסת אותו מהזין ומושכת אותו לכיוון היציאה) – חאלס עם המנהל הזה, ממילא אין לך עתיד כאן…

סצנה שנייה

בחורה וסטיר יושבים בין שיחים צפופים בגינת בית המלון. חשוך, שקט, והם לבד.

בחורה – אתה לא חושב להתחתן?

סטיר (מחייך) – אני קצת זקן בשביל זה…

בחורה (מופתעת) – למה, בן כמה אתה?

סטיר – לא יודע בדיוק, יותר מאלפיים בטוח.

בחורה – מה???

סטיר (מסתכל אליה בסקרנות לתגובתה) – אני יווני, מיוון העתיקה.

בחורה (חושבת כמה רגעים ושואלת) – ויש עוד כמוך?

סטיר – האמת אני לא יודע. לא נשארנו הרבה. הנימפות, את יודעת.

בחורה – הנימפות?

סטיר – אלה שנהגנו לרדוף ולאנוס ביערות. נוקמות בנו. מחסלות אותנו אחד אחד.

בחורה (מלטפת את פניו) – זה נורא!

סטיר (בעצב) – כן.

נעשה שקט לכמה רגעים. בחורה בוחנת את הזין בסקרנות.

בחורה - אפשר לגעת?

סטיר – בטח.

בחורה מושיטה יד ונוגעת בעדינות. סטיר נאנח. בחורה ממשיכה ללטף ומקרבת את פניה. סטיר נשכב אחורה, נשען על המרפקים. בחורה משחקת בלשונה בעטרה. סטיר שוכב על הגב, מתמסר לחושים. בחורה רוכבת על סטיר, תופסת בידה את איברו ומכניסה לתוכה. היא מחליקה לכל אורכו ואוחזת בו בחוזקה בשרירי הנרתיק.

בחורה (צועקת, ביוונית עתיקה) – בואו, תפסתי אותו!

מיד נשמעים קולות צהלה ועוד שלוש נימפות מגיחות מבין השיחים, רצות אל סטיר שלא יכול להשתחרר מאחיזת בחורה. הנימפות מכות ובועטות בו וכשהוא עמום, מושכות אותו אל היער הקרוב.

נימפות וסטיר , William Bouguereau, 1873

ואני מתכבד להזמין למיזם את אנני ואת מיטל הצעירה והחכמה. אנא קראו על המיזם כאן.

בתמצות, אלה ההנחיות של נתי:

התסריט ייכתב על ידכם – בצורה הבאה – המבוססת על “השרביטים” – (תרגום למי שלא חי את הבלוגוספרה – מדובר במשחק שרשרת כמו “החבילה” למשל – כל בלוגר כותב משהו ומעביר את ה”שרביט” הלאה. מין מרוץ שליחים של טקסטים באותו נושא.

לפרוייקט הסרט של הרשת, כתבו המשך לסיפור שכתבתי: אחד הגיבורים של הסיפור ממשיך לדייט אחר, או אם אתם לא מתחברים לדמויות שלי – כתבו דייט חדש לחלוטין.

פורסם בקטגוריה אומנות, בלוגוספרה, בלוגלי, יאללה ביי, כללי, מיניות, סיפורים | 29 תגובות

תהיות על אומנות ושיווק

על פי הדיון המעניין הזה אצל נתי, אומנות ושיווק עיסוקים מנוגדים הם.

נקודת המוצא של איש השיווק הוא איתור צורך, קיים או פוטנציאלי, באוכלוסיית היעד שלו.

נקודת המוצא של האומן הוא צורכו שלו להביע את עצמו.

איש שיווק שיפעל כאומן סיכוייו קלושים.

אומן שיפעל כאיש שיווק יסרס יצירתו בטרם נולדה.

מעטים האנשים שבורכו בנטיות אומנותיות ושיווקיות יחד. אך גם מי שזכה, יפעל למעשה בתפקידים שונים בשלבים שונים. אומן שיוצר מתוך התחשבות במה יתקבל ומה לא יתקבל … כבר אינו אומן אלא יצרן בשוק.

אפשר לקרוא תגר על התפיסה הזו, אם באומנות בכלל עסקינן.

על פיה, כל יצירות הרנסנס ייפסלו כאומנות. אומנים שפעלו מתוך מניעים של מעורבות חברתית, "אומנות מגויסת", בספק יזכו לתואר אומן. וכו'.

דיונים אלה נראים לי נגועים בתפיסה דיכוטומית מדי, אולי נגועה באטומיזם קיצוני ומתעלמת מהעובדה כי אומנות קיימת רק במסגרת תרבות, ותרבות היא אף פעם לא של איש אחד.

ברגע של התבוננות אני נוטה לחשוב שאלה אינם אלא פחדים של מי שטרם השלים עבודתו.

המעבר מאותו רגע של השראה ראשונית אל הספר במדפי החנויות , הסרט בבתי הקולנוע, הציור בקיר של צרכן אומנות וכו' נראה כל כך מורכב ומסובך שאין מנוס מלחשוש לגורל הרצון שמלבלב.

מה אם כן?

לשכוח מזה. פשוט ליצור. לכתוב את הרומן, את התסריט, לצייר את התמונה, לעסוק במעשה היצירה. על חשבונך. זאת תרומתך. במונחים כלכליים, זאת השקעתך.

כשהיצירה תעמוד על רגליה ותאמין בה, אז תצא כאריה לשווקה. עכשיו תשכח. עכשיו תיצור.

פורסם בקטגוריה אומנות, מוטיבציה | 13 תגובות