ההוא לידך

(לפני)

רוב הזמן אנחנו מחפשות ומחפשות את האדם הנכון. זן מציע שנפסיק להסתובב ולחפש ונסתכל אל מה שנמצא מולנו.

תסתכלי על האדם הקרוב אליך עכשיו – מי שלא יהיה. שימי לב לדרכים בהן את מרחיקה אותו. תפסיקי לעשות את זה. תרשי לשניכם להיות ביחד במצב בו אתם עכשיו. תניחי לכל להיות בסדר בדיוק איך שהוא.

תעשי את אותו הדבר מחר עם מישהו אחר. אנו פוסלות כל כך הרבה אנשים שהם בעולמנו בעוד ממתינות שה"אדם הנכון" יהופיע. ככל שנוכל להיות "נכון" עם כל אחד, להיפתח למה שמוצע לנו כאן ועכשיו, כך חיינו יהיו מלאים ושמחים יותר.

Rikka Ayasaki, Fascination II

(המשך)

פוסט זה פורסם בקטגוריה אהבה, זן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על ההוא לידך

  1. נתי הגיב:

    איזה יופי

    הייתה תקופה ש"ספר הטאו" היה הידיד הכי טוב שלי. האם זן והתאו מסתדרים ? (נראה לי שכן)
    ציטוט אחד קצר משם "ספר הטאו – "הכל חלקי מלבד אחד":
    "את הכעור מודדים על פי היופי
    את הטוב על פי הרע
    את הקל על פי הקושי
    אבל את הטאו
    אין למדוד מול מה"
    בתרגומו המופלא של ניסים אמון
    אני מצרף אותך לבלוגרול שלי – ברוך הבא.

  2. מרסלו הגיב:

    שלום נתי!

    "ספר הטאו" הוא עד היום הספר שאני הכי חוזר אליו. אמנם לא בתרגום העברי (שדרך אגב נשמע טוב מאוד בקטע שנידבת), אך אותו ספר. כמובן אתה צודק, טאויזם וזן קרובים מאוד. למעשה יש מי שרואה בזן סינקרטיזם של הבודהיזם ההודי והטאויזם הסיני (The Way of Zen, Alan Watts הקלאסי למשל). שמח להיות בבלוגרול שלך, אני מצרף אותך גם.

  3. פינגבאק: מסע » זן ואומנות ההתאהבות

  4. מרסלו,
    העניין הזה של להיפתח לזה שלידי ולקבל אותו כמו שהוא, הוא עיקרון חשוב למי שמתעניין במפגש עם המציאות שבה אני לא מסנן את מה שבא מולי דרך הפילטרים של הדעות, האהבות והשנאות שלי. מי שסוג כזה של תהליך לא מעניין אותו, העצה הזו מבחינתו לחלוטין לא ברורה ולא רלבנטית. כי הדרך שהוא מכיר להתקרב אל אנשים היא רק באמצעות הפילטרים האלה שהוא סומך עליהם ככאלה שיימיינו עבורו נכון.
    בנוסף, מכיוון שמעט מאוד בודהות מסתובבות כאן, כשמדובר בחיים זוגיים, התאמה חשובה.
    עדיין, מה שכתבת נוגע לעיקרון שלדעתי הוא ה-מרכזי לזוגיות טובה. קבל את בן הזוג שלך בדיוק כפי שהוא. אל תגיד לעצמך, החלקים האלה שאני לא אוהב, אני אשנה או שהם ישתנו, או שהוא ישנה. זה המתכון לגיהנום. מה שאני מכירה מסביבי, זה אנשים שקשה להם עם כל מיני היבטים של בן הזוג. במקום להיות כנים עם עצמם, ולשאול את עצמם – עם זה אני מוכן לחיות או לא? ואז אם התשובה היא שלילית לקום וללכת – ואם התשובה חיובית להישאר ולקבל את מה שקשה להם אצלו.
    במקום זה המצב הנפוץ הוא שהם נשארים מתוך ציפיה שהבן זוג ישתנה. הם מקטרים, מנסים לשנות את האחר, מבקרים אותו – בקיצור הגיהנום המוכר. אהבה בטוח אין שם.

  5. וכן, אתה נוגע כאן במשהו חשוב – והוא השהיית השיפוטיות במפגש עם אנשים חדשים שהוא כמובן רלבנטי מאוד לעניין של מציאת בן-זוג.

  6. מרסלו הגיב:

    מממ… אני רואה תהליך בתגובות שלך?
    הפוסטים האלה לא באים לחזק מוסכמות קיימות. הזוגיות על פיהן לא נראית מי יודע מה מוצלחת. אני תחת הרושם שבלי להיות אמיתיים הסיכויים לזוגיות טובה לא גדולים. הפוסט הבא מתייחס לזה.

  7. פינגבאק: מסע » לשחק באהבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s