נתינה וקבלה הן המהות בכל קשר. כשאנחנו מאהובות, זאת לא בעיה. אנו נותנות באופן חופשי ושמחות בכל מה שמוצע לנו בחזרה. כדי להיפתח להתאהב, חשוב לאמץ הלך רוח זה – תתחילי לתת באופן חופשי.
אלו מתנות את נותנת בקשרים שלך?
קחי כמה רגעים ותבדקי גם מה את מצפה לקבל.
תחשבי על משהו חדש לתת למישהו. תני לו. תעשי את זה כל יום. כל פעם תני משהו אחר. זה לא צריך להיות דבר מיוחד או יקר, מספיק שיוסיף ליום שלו או שלה.
תחזרי על זה עם אנשים שונים. בשקט, בלי תרועות, ובלי לצפות לקבל תמורה.
תעשי אותו הדבר עם עצמך. קחי רגע כדי לברר איזו מתנה את רוצה לקבל באותו יום (זה יכול להיות דבר פשוט – טיול בפארק, שפתון חדש, לבלות זמן עם אדם חשוב לך). תני לעצמך מתנה מדי יום. זהו תרגיל פשוט – אך עוצמתי מאוד.
אם תפעלי כך בקשרים שלך, לא יאחרו לבוא שינויים לטובה. ותזכרי: כשאת נותנת, אל תצפי לשום דבר בתמורה (אפילו לא לחיוך או לתודה). תני על מנת לתת, ללא ציפיות, ללא דרישות.
כשאת חייה כך, מתוך פתיחות ונדיבות, באופן טבעי מתחילות להגיע אלייך כל מיני מתנות.
תמונה: Dothy, Le Bouquet de Fleurs
מסע 
פינגבאק: מסע » להתפטר מהמטען
יפה הפוסט הזה.
נוגע בנקודה נכונה בצורה נכונה, להתאמן בלתת מבלי לצפות לתמורה.
בסה"כ פשוט, אבל אף פעם לא מיותר לחזור על זה.
פשוט כרעיון הרבה פחות פשוט לביצוע, במובן של שחרור ההתחשבנות ועשייה שלא באה מתוך אינטרס.
עד שיום אחד קולטים שהתחשבנות ואהבה לא הולכות ביחד, ואו שאתה מוותר על הרווחים וזוכה באהבה או שאתה נשאר בלי אהבה וממשיך לספור כוכבים.
פינגבאק: דעת יחיד » ארכיון » היי חברה של עצמך
כל כך, כל כך נכון. כמה חוויתי על בשרי את דברייך, לטוב ולרע
היום גיליתי שנתינה היא לאו דווקא אקטיבית. לפעמים אנחנו רוצים לתת כל כך הרבה ולא יודעים שהנתינה האמיתית היא להקשיב לצורך של האדם השני, וגם לצורך שלנו.
לפעמים הנתינה הגדולה ביותר היא להמנע מלעשות. לתת שקט. לתת חופש. לתת מרחב. לוותר על עצות, על מילים. אולי להעניק לאדם עצמאות במתנה, אומץ.זמן עם עצמו.
באהבה,
טל